ברקן נ' המוסד לביטוח לאומי / חיפה ע"י הלשכה המשפטית

פסק דין

1.בפניי תביעה לדמי לידה, לאחר שתביעה שהוגשה למוסד לביטוח לאומי (להלן- הנתבע), נדחתה.

 2.הנתבע הודיע לתובעת, במכתב הדחיה:

"...אינך זכאית לדמי לידה, מאחר ולא נתקיימו יחסי עובד מעביד לפי סעיף 1 לחוק"

 3.להלן עיקר העובדות הצריכות לענייננו:

א.התובעת החלה בלימודי הנדסה באוניברסיטה בחודש 10/2006 (ת/1) , ובחודש 5/09, הייתה לקראת סיום המחויבויות לסיום הלימודים (ראה שורה 7 עמ' 1 לנ/2). התובעת למדה בימים א-ה , בין השעות 8:00 ל- 16.00-17.00 .

ב.עד לתחילת לימודיה באוניברסיטה , עבדה התובעת בחנות בגדים, ואז עזבה את העבודה לטובת הלימודים והחלה לעבוד אצל חמותה .

ג.לחמותה של התובעת- הגב' רות ברקן, עסק בבעלותה העונה לשם "דיאט כיף" (להלן- חמותה של התובעת/המעסיקה), במסגרתו מעבירה רות הרצאות במסגרת קבוצות תמיכה במקומות שונים במרכז הארץ.

ד.במקביל ללימודיה באוניברסיטה של התובעת, היא החלה לעבוד אצל חמותה, ובמסגרת תפקידה, הייתה אחראית לטענתה על הדפסת מכתבים, הוצאת מתכונים , חיפוש מאמרים באינטרנט העוסקים בתזונה. עיקר העבודה נעשתה בביתה של התובעת על המחשב האישי שלה, והעברת החומר לחמותה, נעשה באמצעות המייל . ובימי שישי פעם עד 3 פעמיים בחודש, במסגרת הביקור המשפחתי ביחד עם בעלה בבית חמותה, הייתה מבצעת עבודות על המחשב בביתה, כגון: רישום הצ'קים של לקוחות להפקדה בבנק.

ה.התובעת קיבלה תלושי שכר, והתשלומים למוסד לביטוח לאומי הועברו בזמן.

ו.ביום 7.2.09 ילדה התובעת, וביום 15.3.2009 הגישה למוסד תביעה לדמי לידה (נ/1).

4.השאלה אליה אני נדרש בתיק זה היא- האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין חמותה או שמא יש לראות את עבודתה של התובעת כעזרה משפחתית.

המסגרת הנורמטיבית:

 5.א.סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה – 1995 (להלן- החוק), מגדיר מיהו "עובד":

"... לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה היתה נעשית בידי עובד".

ב.על פי הפסיקה, כשמדובר בהעסקת בן משפחה, על בית הדין לבחון בקפידת יתר אם אכן היחסים שנוצרו בין הצדדים היו יחסי עובד ומעביד או שהעבודה נעשתה במסגרת עזרה משפחתית (דב"ע לג/108-0, המוסד – שרה כץ, פד"ע ה', 31, וכן נג/0-87 פיגלשטיק – המוסד, פד"ע כו', 235.

ג.בפסיקה נקבעו מבחנים שונים על מנת לאבחן האם מדובר ביחסי עובד ומעביד או בעזרה משפחתית. בין השאר נקבע כי יש לבחון פרמטרים נוספים: מהי מסגרת שעות העבודה, האם השכר ראלי, האם משהו אחר מילא את מקום התובע בהעדרו, ואילולא נעשתה העבודה על ידי התובע, האם היתה העבודה נעשית בידי עובד אחר. (עב"ל 1147/01 מוסטפא כאמל – המוסד, תק-אר 2003 (4), 73. בפסק דין אחר, 20105 יהלום – המוסד, פד"ע לו', 603 קבע בית הדין מבחנים נוספים:

האם הסדר העבודה עם בן המשפחה (התובעת) הינו אמיתי או שמדובר בפיקציה, האם בוצעה עבודה בפועל על ידי בן משפחה והאם התקיים דיווח שוטף על בן המשפחה כ"עובד" וכן: האם ניתן לקבוע מה היה שכרו של בן המשפחה, האם נשאו התשלומים אופי של שכר והאם התמורה שהוגדרה כשכר עבודה היא אכן תמורה בעד ביצוע עבודה בפועל.

ד.קביעת מהות היחסים, היא שאלה מעורבת של עובדה וחוק, כאשר מי שטוען כי יחסים בינו לבין קרובו חורגים מדרג היחסים של עזרה משפחתית הדדית ולבשו אופי של יחסי עובד מעביד, עליו נטל השכנוע. (דב"ע לג/0-159, בטי מרקו נגד המוסד, פד"ע ה' 134).נ